ארכיון לחודש דצמבר, 2006

נכסך שלמת בטון ומלט בשם האימפריה, ולעזאזל הארץ

הקוראים המתמידים זוכרים אולי את מה שכתבתי על ההפיכה של ישראל למוצב קדמי מבודד של האימפריה, ועד כמה המעמד הזה מחסל את התקווה שלנו להגיע אי פעם לקיום נורמלי של עם בארצו. מבחינה פוליטית, כלכלית, תרבותית, חברתית, אקולוגית. מה שתרצו. נחיה על חרב האימפריה וניפול יחד אתה.

מאז, מושל הפרובינציה הצהיר שהוא לא מתכוון לדבר עם הסורים כי הקיסר לא מרשה לו, ולפחות עכשיו הדברים ברורים על השולחן. דוגמה עדכנית להשלכות של קבלתנו את מעמד הוואסלים, לצורה שבה אנחנו מחריבים את ארץ חמדת אבות בשם ההתבצרות, אפשר לראות בכתבה הזאת, היום ב"הארץ" - על ההרס הסביבתי הצפוי למדבר יהודה בעקבות בניית החומה שתחצה אותו, רעיון עיוועים שלא עלה אפילו בדעתם של הרומאים.

סלולרי ונהיגה זה רצח בכוונה תחילה

משום מה לא רואים מודעות ענק כאלה בצידי הדרכים, או בטלוויזיה, למרות שכמעט בכל פעם שאני שם נפשי בכפי ועולה על הכביש אני פוגש כמה רוצחים פוטנציאליים שסוטים בין נתיבים בלי לשים לב, בולמים בפתאומיות או סתם זוחלים במסלול השמאלי ומעלים את מפלס העצבים הכללי בכביש, בעודם מפטפטים בנחת/בהתלהבות בסלולרי, עם או בלי דיבורית (כן, גם עם דיבורית זה מסוכן.)

למה אין קמפיין כזה? כנראה שהלובי של חברות הסלולר יותר חזק מזה של יצרני/יבואני האלכוהול.

אז בחייאת, גם בלי שיצעקו עליכם בפרסומות שאתם רוצחים, תעשו טובה ותשמרו את השיחות הכל-כך-דחופות שלכם לסוף הנסיעה, או לפחות לפקקים. עד לפני עשר שנים לאף אחד לא היה טלפון נייד, ובכל זאת הצלחנו לחיות. הקרינה היא בעיה שלכם, אבל הנהיגה העלובה הזאת מסכנת גם אותי.

ואם כבר בענייני תעבורה עסקנן, אני עוד מחפש עונש חמור מספיק וגידופים קשים מספיק בשביל הדביל בנתיבי איילון שהחליט לשלב את התנועה הנכנסת/יוצאת ל/מחולון מהמסלול השמאלי דווקא. איזה בלגן זה עושה בכביש, כשכל המשאיות/זקנים/נהגות חדשות/סתם זחלנים צריכים לחתוך מהמסלול השמאלי (באיילון צפון) או אליו (באיילון דרום). אני משתדל להימנע מקללות בדרך כלל, אבל הלוואי שרפה-השכל הזה יעבור איזושהי תאונה משונה (בנתיבי איילון?) שתמנע ממנו לתכנן אפילו אבן-שפה בעתיד.

מה זה קרה לי, טוב לי ויראלי (מוקדש לרשות למלחמה במציאות)

בסיבוב לילי בוובסטר נתקלתי בדוגמה של פרסום ויראלי טוב (פרסומת קורעת של קודאק) ובדוגמה של פרסום ויראלי רע (סרטונים פסאודו-אותנטיים של פלייסטשן, וכדאי להיכנס ללינקים המעניינים), וגם בסרטון הוונאבי-ויראלי הדוחה הזה של הרשות למלחמה בסמים, שמשווה נער סטלן למחבל מתאבד.

נו, עוד קמפיין הפחדה כושל של הרשעות למלחמה בצרכן, אותם אנשים שהביאו לנו את "רצית רק לדפוק את הראש, דפקת את החיים" עם התמונה של ג'וינט שהופך למזרק (תגובה מתבקשת: "וואלה, עישנתי ג'וינט ולא קרה כלום, אולי בפעם הבאה אני אנסה להזריק") . אין לי ספק שהתוצאה העיקרית של הקמפיין הזה תהיה שלל בדיחות שאהידים של ילדים לפני הורדת ראש. כנראה שהמומחים שם לא קראו את המחקר שהתפרסם לא מזמן (היה לי לינק, אבל איבדתי אותו מרוב סוטול) על זה שמבנה המוח של צעירים גורם להם להמעיט בהערכת סיכונים. הם ימשיכו לנסות להפחיד את ההורים והילדים בדימויים חלולים ותלושים מהמציאות, וימשיכו להיכשל.

מה שכן, אני חייב להודות שיש משהו במה שהם אומרים. מניסיוני, אלכוהול וקנאביס זה אכן שילוב מגעיל. לכן אני ממליץ לכל קוראיי לא לערבב, ולוותר על האלכוהול.

חברה שלי כבר מזמן אמרה שאני אוטיסט

הפוסט של יואב גל על אספרגר לא יוצא לי מהראש כבר שבוע, מאז שקראתי אותו באדיבות וובסטר 2.

פתאום קם אדם בבוקר, קורא איזה פוסט ומתחיל לחשוב שאולי יש לו תסמונת. בבוקר אחר קם אדם אחר, קורא את הפוסט שלו ומתחיל לחשוב שאולי גם הוא מתוסמן. נותן משמעות חדשה לגמרי למושג "הפצה ויראלית של מחלות" (-:

להמשך קריאה »

חרדתו של הפרילאנסר מול תיבת הדואר

החוזה החתום הגיע תוך יומיים.

לצ'ק זה לוקח כבר 12 יום,

בינתיים.

ובכל מקרה הוא שוטף לו מאז ספטמבר,

בעצלתיים.

זוהי תורת היחסות של הזמן התאגידי.