דבר אחד שבולט בהיעדרו בפוסט הקודם שלי הוא התייחסות למאגיה מעשית, והרי קראולי קשישא ראה בעצמו בראש ובראשונה מכשף. כמו שציינתי, אני לא מחזיק מעצמי מג דגול ולא מנסה להעלות באוב שום דבר, אבל נזכרתי בטכניקה קטנה שקראולי המליץ עליה, שעיקרה ניסיון מתמיד למצוא הקבלות בעלות סמליות מאגית לכל מה שרואים בחיי היומיום: שעשועי גימטריה במספרי בתים, משחקי מילים, פענוח סימבולי של תמונות, פסלים, אנדרטאות ושמות, התייחסות לכל פרט בסביבת הקיום כרמז מהיקום.
בפוסט הקודם על אליסטר קראולי ניתחתי ברפרוף את עיקרי ה"דת" שהוא ייסד, תֶלֶמָה, תורת הרצון האמיתי.
Do what thou wilt shall be the whole of the Law
.
הבטחתי להרחיב יותר בהמשך על האיש עצמו, פועלו והשפעתו. האמת היא שחלק מהטקסט שלהלן היה כתוב כבר אז, לפחות בראשי פרקים, אבל החלטתי לפצל לשני פוסטים כדי לא להעמיס עליכן יותר מדי. גם ככה הפוסטים שלי רחוקים מלעמוד בדרישה ל300 מילה+פואנטה.
.
אבל אז נבהלתי קצת פתאום מכובד המשימה. מילא לכתוב תיאור קצר בהערת מתרגם, אבל מאמר שלם על קראולי, איש כל כך מורכב ורב-פנים? למה מי אני? לכן חשוב לי להבהיר שהפוסט הזה לא מתיימר להיות סקירה עובדתית מקיפה, אלא רק להאיר כמה נקודות בקורותיו של המורה האפל. כרקע כללי, למי שפספס את הלינק בפוסט הקודם, אני ממליץ לקרוא את המאמר של יואב בן דב שסוקר את חייו והשפעתו של קראולי בצורה די מאוזנת לעניות דעתי.
.
אני אוהב לרכב על אופניים בשטח. שעתיים במגרש המשחקים הביתי שלי, יער בן-שמן, ואני חוזר כמו חדש. אבל מאחר שזה דורש להזיז את התחת מהמחשב, אני מוצא את עצמי מסתובב יותר בפורומי אופניים באינטרנט מאשר על אופניים אמיתיים בשבילים.
היום נתקלתי, בשני פורומים שונים, בדיווחים על תקריות מסוג חדש (לי לפחות): גניבה, או ליתר דיוק חטיפה, של אופניים מרוֹכבים בשטח.
סבא שלי נלחם בבריגדה
שלח לסבתא שלי מכתבים מאיטליה
הקים את הפלמ"ח במו ידיו
נתן כבוד לרמטכ"ל.
האמונה בצדקת הדרך דחפה אותו עם הזרם
גינן בסיסי צה"ל בהתנדבות עד יומו האחרון.
(אתמול.)
