ארכיון לחודש אפריל, 2007
הידעת? (פוסט מחווה)
אכילת חומוס שהכנת בעצמך היא המקבילה החוקית של עישון גראס שגידלת.
(בהוקרה לחייש, כמובן.)
בעניין אחר לגמרי, ולהבדיל אלף הבדלות, הפוסט הזה של ריקי כהן הזכיר לי פוסט שכמעט כתבתי בשבת שעברה:
טקסים משפחתיים
היום יום שישי
היום יום שישי
עכשיו נריב
עכשיו נריב
על משהו טיפשי.
עזבתי את הארץ לטובת הקולקטיב
כמו לפני שבוע, הפוסט הזה קשור ליום הזיכרון רק מעצם העובדה שאני כותב אותו במקום לראות משחק של בארסה. אוה, ליונל, אחי גיבור התהילה (ותודה לזיזו על הלינק המרענן).
.
כן, נו, עזבו אותי מהטקסים החלולים של האחווה השחורה. תנו לי התעלות אמיתית של רגש. יגון, אימה, פורקן, שחרור, אושר. אהבה.
.
מחר. במדבר. בטראנס. אינשאללה. בעזרת אלואימא (כבר נתתי לדנג'ה קרדיט? על המונח, על האפירמציות החיוביות, ובכלל… חיבוק. תיהנו בקומזיץ).
קראולי על היטלר (וגם על מוסר, אינדיבידואליזם וניטשה)
הפוסט הזה יצא כאילו רלוונטי ליום השואה, אבל הוא מתבשל אצלי כבר איזה זמן, אם כי עיתוי הפרסום שלו בערב יום השואה אינו מקרי לגמרי – אלמלא יום השואה לא הייתי כותב עכשיו אלא רואה את המשחק של ברצלונה. האבֶנט דֶה ג'וּאיש פּיפּל סאפֶרד אינאף?
.
בכל אופן, הבטחתי לא לגעת בספר החוק ואני מקיים בשמחה. רוחו המגחכת של קראולי כמעט לא טורדת יותר את מנוחת דף העריכה בבלוג, ובכל זאת, במהלך התחקיר לפוסט-שלא-נכתב נתקלתי בשניים-שלושה טקסטים שיכולים לדעתי לעניין את קוראיי הסקרנים, כי הם מתייחסים לכמה שאלות שעלו בתגובות (כגון "האם קראולי הושפע מניטשה" או התהייה מה יש לי מהקראולי הזה בכלל).
יד זו מבית אבא היא
לפעמים אבא שלי בא לבקר אותי.
שלוש שעות שינה הן כנראה הזמנה קורצת. חמש וחצי בבוקר, הילדה קופצת על המרמיטה ואומרת "קומי, קומי". למרמיטה יש הבוקר פגישת עבודה חשובה, אז לשם שינוי אני מצליח להתנער מהשינה ולקום. הילדה (שנה ועשר) נאותה לוותר על אמא בשביל התחליף הישנוני והזעוף ומביאה לי את הגרביים שלה. היא מושכת אותי מהמיטה לחדר שלה, רוקדת קצת ברחבי החדר ומתיישבת לצייר. אני מתיישב איתה. היא מציירת רישומים מינימליסטיים ומבקשת עוד דפים. אוףףף. אני מביא לה אחד.
