אז זהו, שגם אני קרנף
רק כדי שתבינו באיזה ערבון מוגבל צריך לקחת את כל ההטפות על אחריות אישית בבלוג הזה:
ארכיון לחודש מאי, 2007
הקרב על אמצעי התקשורת
אם אתם קוראים עוד בלוגים חוץ מזה, בטח שמתם לב לתסיסה בבלוגוספירה בעקבות הצעת חוק מס' 892, הידוע בשמות "חוק הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים" או פשוט "חוק הצנזורה על האינטרנט". הצעת החוק, של ח"כ אמנון כהן מש"ס, קוראת להפעלת מערכת זיהוי ביומטרי (כלומר זיהוי פיזי, כמו טביעת אצבע או קרנית העין) שתסנן את המעוניינים להיכנס לאתרי אינטרנט למבוגרים (הימורים, סקס ואלימות). מעבר לפגיעה הברורה בחופש המידע והביטוי, החוק הזה יאפשר (יחייב, בעצם) בניית מאגר מידע מקיף ומפורט על הרגלי הגלישה של כולנו.
.
לינק שנשמט מהפוסט על חינוך נגד תקיפה מינית
נזכרתי באיחור בעוד לינק שרציתי לשבץ בפוסט הזה. מורה הטאי-צ'י דוד כפרי כתב, באותו נושא:
לפני כחמישה חודשים נולדה בתי, ואני נשבע כל פעם מחדש שאלמד אותה לבעוט בביצים בלי בושה ובלי אשמה בכל מקרה שזה יידרש, אבל אני גם יודע שהחיים – סליחה, החברה – תלמד אותה את ההיפך. החברה שלנו – הרחוב, הטלויזיה, הפרסומות, האינטרנט, הסרטים, הכיתה, המסורת… החברה שלנו לא אוהבת נשים חזקות.
מי ינצח? החינוך שלי או החברה?
אני כמובן תומך ומסכים עם כל מילה, ורוצה רק להדגיש שהחינוך הזה לא מסתכם בידע ובאומץ לבעוט בביצים כשצריך, אלא צריך לכלול גם את הנחלת המודעות לזכות של הילדה (והילד, כמובן) על גופה, ולכך שלאף אחד אין לגיטימציה לכפות עליו את רצונה.
והאף-אחד הזה כולל גם את ההורים. ותחסכו ממני את הדוגמאות המובנות מאליהן של מקרי-קצה שנובעים מפיקוח-נפש.
.
[8 תגובות נפלו בדרך; לקריאת הדיון המלא בישראבלוג]
עוד כמה מילים (וסרטון) על הורות
עם או בלי קשר לבלוגדיבייט ביני לבין ריקי, בבלוג תעשו לט גו מתפרסם היום מכתב נוקב לאמא:
.
החלטנו לכתוב מכתב לכל ההורים (האמהות עוד איכשהו, כי כל האבות בלאי, להזדכות עליהם באפסנאות) שלא מרוצים מהילדים שלהם, שחושבים שהם יותר חכמים מהם או שחושבים שהם יותר בוגרים מהם או שסתם אוהבים להתעמר בהם…
במקום שבו לא מכבדים רצונות של ילדים, לא יכבדו גם רצונות של מבוגרים
התלבטתי אם לכתוב עוד פוסט על סמים או עוד פוסט על קראולי, אבל אז באה ריקי כהן וכתבה מה שכתבה, ולמען האמת יותר מהפוסט הרתיחו אותי חלק מהתגובות שם, אז חרגתי ממנהגי והגבתי במילים קצת קשות, והדיון התפתח עד שמערכת התגובות המבאסת של רשימות הביאה לי ת'סעיף, והבנתי שאין מנוס מלכתוב סוף-סוף את הפוסט ה"תיאורטי" על הורות שמתבשל אצלי כבר חודשים.
