דברים שלא אומַר לבתי
כי ככה אני אמרתי
*
כי ככה זה
*
כי ככה צריך
*
תתנהגי יפה
*
את לא יכולה
*
את תיפלי
*
אמרתי לך
*
לא קרה כלום
*
לא מעניין אותי
*
את אוהבת אותי?
.
.
כי ככה אני אמרתי
*
כי ככה זה
*
כי ככה צריך
*
תתנהגי יפה
*
את לא יכולה
*
את תיפלי
*
אמרתי לך
*
לא קרה כלום
*
לא מעניין אותי
*
את אוהבת אותי?
.
.
בלילה אני חולם שוב שאני ברייב.
.
הפעם בחוצות עיר ויקטוריאנית, ובבוקר החוגגים מתערבבים ביוממים שמחכים לאוטובוסים (לונדון?). לא שאני שומע מוזיקה, אבל אני יודע שאני ברייב, והפעם האווירה דווקא נעימה.
.
(בניגוד לרייב בחלום מלפני שבועיים, שהתרחש בבית-הספר של The Wall, בחללים דחוסים ומעיקים, ולרוב אורכו ניסיתי למצוא דרך לצאת ולחלץ גם את הילדה בין אנשים ששיחקו פריזבי עם דרקונים מתנפחים, ואחר כך ניסינו עם המרמיטה להתגנב עם המזוודות למטוס שיוציא אותנו משם, ובסוף סיבוב במכונית ברחובות ורשה, סביב בריכה עם מי טורקיז מרהיבים.)
.
ניר ואני ועוד מישהו מגלגלים ג'וינט באורך מטר בערך, ובדיוק כשאנחנו מדליקים אותו עוברת ברחוב משטרה (כנראה אכן לונדון, לפי הניידת ).
.
אנחנו מתחילים לרוץ. השלישי הלא-מזוהה רץ עם הג'וינט ביד, ובסוף גם הג'וינט נופל וגם תופסים אותו (אותנו?).
.
מוקדם בבוקר, אבל כבר לא בחלום, אני בבית-כנסת, למרות שאחרי הבר-מצווה הקודמת (בכותל) נשבעתי שזה היה הטקס היהודי האחרון שהשתתפתי בו. כשאני נכנס המתפללים שקועים בשירה נלהבת של מזמור שמתאר איזה גדול יש לאלוהים של היהודים, האל הכי חזק בשכונה שרמס ומעך והשפיל וכבש וירש את כל הגויים.
.
בסך הכל חיפשתי שקית ריקה, לזרוק אליה את תכולת סל הניירות המסריח מאפר וזרע חמוץ. ומצאתי שקית שהיתה בה רק חתיכת נייר אחת. וחתיכת הנייר הזאת התגלתה כשריד מהדירה הקודמת שלנו – שיר שגזרתי פעם מהעיתון ותליתי במגנט על ארון.
.
עכשיו, אני לא חובב שירה דגול, למרות שאני כותב לפעמים בשורות קצרות. אבל משהו בשיר הזה הלם בי. בכל שורה ובכל מילה (רק על אֱלֹהִים הייתי מוותר אולי). והוא עדיין הולם בי. אולי אפילו יותר.
.
הפוסט הזה פורסם שלשום לזמן קצר. אם הספקתם לקרוא אותו אז, אתם פטורים. בכל מקרה הוא ידבר בעיקר לקוראים שמכירים את הספר "הצלם" (The Simulacra )* מאת פיליפ ק. דיק. (השאר מוזמנים לקרוא שוב את הפוסט הקודם, בטח יש משהו שפספסתם.)
.
.
אולי זה בגלל חופש פורים, אבל איכשהו יצא שהילדה שלנו ראתה "הקרקס של רינת" בערוץ הופ פעמיים בימים האחרונים. וככה זה נשמע:
.
רינת: "אני מריונטה, כמה נחמד להיות מריונטה." (או משהו בסגנון)
-אני בכלל לא בטוח שבא לי על מסיבה במדבר.
-מה שרק מוכיח עד כמה אתה צריך מסיבה כזאת.
[כשהייתי בכיתה ז', המורה לספרות הביאה משום מה ספר אסטרולוגיה לכיתה. הדבר הראשון שהיא עשתה היה להקריא את התכונות המזוהות עם מזלות אש. אחרי זה היא שאלה אותנו מי בכיתה שלנו נולד במזל אש. לעולם לא אשכח את מקהלת הקולות שקראו בשמי.]
.
זה ממש מטופש לבוא למסיבה עם "ציפיות" ל"הישגים".
לך לישון.
.
(פעם ראשונה שאני ישן במסיבה.)