את הסרטון המבריק הזה מצאתי בבלוג המרנין אסכולת הכורסא, שבו אני מבלה יותר ויותר בזמן האחרון. עירא החביא אותו אמנם בתחתית דיון אינסופי בתגובות לפוסט מעניין בפני עצמו,* אבל לדעתי הסרט הזה ראוי לפוסט משל עצמו. הדגמה קטנה ותמציתית של אופן הפעולה החמקמק והמתעתע של המוח האנושי.
.
הקוראים המתמידים כבר שמו לב בטח שהכותרת הזאת חוזרת ומנקרת לי בראש כבר מזמן. כדי לצקת תוכן ראוי לכותרת כל כך שאפתנית, שלא לומר יומרנית, פניתי ישר למקורות – או לפחות לאחד המקורות הראשוניים:
.
הטאו-טה-צ'ינג.
.
הרעיון היה פשוט: לעבור שוב על הספר (שזה תמיד רעיון טוב), אבל הפעם לנסות לקרוא אותו כספר הדרכה להורים, ולדלות את הקטעים שיכולים להישמע כמו עצות של סופר-נני סינית זקנה וחכמה.
.
-"יאללה גם כן, אתה והמסיבות שלך. כאילו מה יש לך שם, סמים וכוסיות?"
-"כן, טוב… זה כמו להגיד שבוויפאסאנה רק יושבים ושותקים."
.
.
שישי בלילה, ושוב אני מוצא את עצמי ברייב. ומפעם לפעם החלומות האלה נהיים יותר ברורים, יותר מפורטים ויותר מהנים. המיקום אורבני-למחצה, עם תחושה עזה של דמדומי ציביליזציה. מדשאות ומבנים ומזרונים על האדמה. מישהי מתחככת בי גב אל גב. נחמדה. שיער קצר.
.
השעון מעיר אותי בעשרה לשש. ברבע לשבע אני יוצא לרכיבה (שלישית השבוע!) בפארק קנדה עם י' ור'. במהרה מסתבר ש"משקה האנרגיה" הירוק בבקבוק של ר' הוא למעשה שייק-גנג'ה.
.
קודם כל קבלו את הסטיקר:
קופי: מרמיטכם הנאמן
קריאטיב: תובל כהן הקריאטיבי
.
כולם מוזמנים להפיץ ולפרסם כאוות נפשם.
.
.
עכשיו, עדכון קצר לטובת אלה מכם שפספסו את ההתפתחויות האחרונות בפרשת התביעות המשפטיות של אתר הריכולים, המסיבות והיחצ"נות למקורבים:
.
