ארכיון לחודש יולי, 2008

שיפוצים, שדרוקים, אפרסקים ושדים אחרים שהצטברו במערכת

.

לפעמים השד הנורא מתגלם בידית שבורה של דלת.

(שיא היצירתיות של אבא שלי התבטא בקללות שהמציא בזמן עבודות בבית.)

.

הא לך דמון אכזר.

.

שלוש שעות של מלחמת התשה,

עם כל הטריקים המלוכלכים שיכול להמציא

אביך מולידך המכונה "מרפי",

ולא שכחתי לנשום לרגע.

.

ואפילו הדלת בסדר.

.

להמשך קריאה »

ככה להיפתח, בלי משחק מקדים?

נכון אומרים תמיד שנשים צריכות אינטימיות כתנאי מקדים לסקס,

בעוד גברים נעזרים בסקס לבניית אינטימיות?

.

עכשיו תחליפו "סקס" ב"שיחות נפש", ותחליפו בין המינים.

בינגו.

.

(ואיך בכלל התדרדרתי לדיכוטומיות דואליות?

אתם מוזמנים להסביר לי כמה אני טועה, ושזה רק אני.)

.


.

הייתי רוצה לחצוב להבות

אבל קניתי מזגן

בתשלומים.

.

(יוסי גורביץ' קנה במזומן כנראה. ואולי הוא לא מפעיל מזגן.

בכל אופן, יוצאות לו להבות משובחות.)

.

[5 תגובות נפלו בדרך; לקריאת הדיון המלא בחלון חדש]

עוד פוסט שהיה אמור להיות קצר

זה בא לי בחלום, אז זה בטח חשוב

.

זה קשור איכשהו לאינטואיציה, לתקשורת "על-חושית": נניח שכמה אנשים שוכבים על מזרון-מים גדול. הם לא נוגעים זה בזה, אבל כשמישהו זז כולם מרגישים את הוויברציות.

אוויר דחוס פחות ממים, האֶתֶר דחוס עוד פחות. ובכל זאת, כל תנועה יוצרת ויברציות.

הוויברציות האלה נעות בחלל ונקלטות, במידה זו או אחרת של עוצמה, במידה זו או אחרת של מודעוּת.

.

אפקט האדווה, זה כל הסיפור.

.

להמשך קריאה »

Here Be Slashers

מסע אסוציאטיבי במרחב האימה של הוליווד-תחתית

.

(פורסם גם בבלוג הסיפור האמיתי והמזעזע של במסגרת פרויקט "מרחבים")

.

.

בכל זפזופ לילי לאחרונה, הממיר שלי מציע לי שלל סרטים אלמוניים המוגדרים "אימה". מישהו בHOT קנה כנראה במבצע סטוק של סרטים שעינו של צופה קולנוע לא שזפה אותם מעולם. בימים האחרונים יצא לי לבהות בשניים מהסרטים האלה, שלא היו סרטי אימה מהסוג המבעית אלא סלאשרים מהסוג המגעיל, שמתמקד בכאב, באיברים כרותים ובשפריצים של דם. הדימיון העלילתי המובהק בין שני הסרטים עורר בי מחשבות (חיפוש משמעות במיץ של הזבל הוא סטייה ארוכת יומין אצלי).

.

להמשך קריאה »

סוג של מהפך מחשבתי? לא נכחיש

ובנושא אחר לגמרי, הרי מחשבה שהתקבלה זה עתה במערכת, אחרי שהילדה הלכה (עם אמא) לחברה:

זה דווקא נחמד לקום עם הילדה בבוקר ולקחת אותה לגן;

ככה, אם אני לא איתה אחר הצהריים, זה פחות חסר לי,

ואולי גם לה.

[20 תגובות נפלו בדרך; לקריאת הדיון בישראבלוג]


« העמוד הקודםהעמוד הבא »