רוז המיתולוגית
דווקא היום, משום מה, המחשבות על הסיפור הזה לא נותנות לי מנוח, דוחקות בי להוציא אותן אל הכתב כמעט נגד רצוני, לא מאפשרות לי להתרכז בעבודה (ואולי זה סתם כי יום חמישי ואין לי כוח לעבוד?).
.
בה בעת, המחשבות האלה מסרבות להתנסח לכדי תזה מגובשת, וכל פרספקטיבה נראית קלושה וחלקית. והרי מי אני בכלל? מי שמני? ומה היומרה הזאת להבין, ממרומי החיים המוגנים-יחסית שלי, את נבכי הנפש האנושית בשיא עליבותה?
.
אז אין פה שום יומרות לניתוח פסיכולוגי, מיתולוגי או לוגי. רק אסוציאציות, פיסות מחשבה מקוטעות. לעת עתה, אולי עוד יצא מזה משהו. ובכל מקרה קיטוע הוא הרי הפורמט המועדף על האינטרנט…
.
