סוכן זוטר, מקסימום לבלר

(15:00)

.

זה כנראה יום של חשבון נפש, עם או בלי קשר לימים הנוראים הממשמשים ובאים (הכוונה לשוויון הסתיו, כמובן כנראה). אז אני אוסיף לרשימת החטאים את זה שאני כותב עכשיו פוסט במקום לעבוד, ואנסה להתנקות קצת.

.

לא מזמן פרסמתי פוסט בשם "איך נפלו גיבורים? הם הצטרפו לרעים", שבו נכנסתי בגיבור ילדות שהפך לבעלים הגאה של חברה להפקות ריאליטי. הסייפא של הכותרת ריפררה התכתבה עם פוסט של שחר בשם "מהרעים", שכבר התייחסתי אליו פעם בפוסט על סלבריטאים בפרסום.

.

[סחרחורת לינקים? רק התחלנו.]

.

מן הון להון, הפוסט של שחר הפך לפרויקט, וגם הפוסט שלי התפרסם אצלו לבקשתי.

.

להמשך קריאה »

.

"…כמו שהסברתי, כוח העבודה באמריקה התאפיין בבידול והפרדה, ובמקרים רבים ההפרדה הזאת כללה מרכיב תרבותי. אחוז גדול מהמדריכים שלנו היו מהגרים מדור ראשון. אלה היו האנשים שידעו איך לדאוג לעצמם, איך להתקיים עם מעט מאוד ולעבוד עם מה שהיה להם. אלה היו האנשים שטיפחו גני-ירק קטנים בחצרות שלהם, שתיקנו את הבתים שלהם בעצמם, שתחזקו את המכשירים והכלים שלהם והשתמשו בהם כל עוד זה היה אפשרי מבחינה מכאנית. היה צורך חיוני שהאנשים האלה ילמדו את כל השאר איך להשתחרר מחיי הנוחות, הצריכה והבזבוז שאליהם התרגלנו, למרות שהעבודה שלהם אפשרה לנו לקיים את אורח החיים הזה מלכתחילה.

להמשך קריאה »

You wouldn't last five minutes, bitch

.

הכלב לא הפסיק לנבוח שלשום, וגם עלי הירח המלא הזה עבר בעצבים גבוהים.*

בכל פעם שזה קורה, כשאני מתחבר לצד הלא-סימפטי של הטבע,

אני נזכר בפנינת הקיטש המשכרת והמשקרת הזאת:

להמשך קריאה »

פחות משבועיים עברו, וזה הולך ומחמיר:

-"אז ציירתם היום בגן?"

-"לא. הדבקנו ואז גזרנו ואז ציירנו איפה שאפשר. לא ציירנו סתם."

-"אני דווקא אוהב לצייר סתם…"

חוץ מזה, אני שם לב שהיא מקשיבה פחות ומדברת יותר.

כנראה ניטשים שם קרבות עזים על תשומת לב…

בא לי לשרוף את הגן.

.

[52 (!) תגובות נפלו בדרך מישראבלוג; לקריאת הדיון המלא בחלון חדש]

.

לרגל העבודה החדשה, שתאלץ אותי להסתנכרן עם הזמן של מציאות-הקונצנזוס עד רזולוציה של דקות (!), קניתי היום שעון (וגם יומן). כשענדתי אותו נזרקתי כמעט 14 שנה אחורה, ליום שבו הורדתי את השעון מהיד ויצאתי לגלוּת מזמן הקונצנזוס, ולגלוֹת את הזמן האישי שלי. המסע היה ארוך, והדרך חזרה התארכה עוד יותר, אבל אפשר יהיה לציין "הגעה" מסוימת מחר, כשאכנס לבית ספר לראשונה על תקן סוג-של-מורה.

.

I'm coming now

I'm coming to reward them

First we take acid

Then we'll take their kids

.

.

.

אז יאללה, בחזרה להודו,

לתחילת המסע שהגיע לשיאו בטעימה ההיא מפרי האהבה…

.

להמשך קריאה »