"הגשושיות בסדרת ווֹיאגֶ'ר לקחו עימן מכדור הארץ צילומים של ערים, נופים ואנשים, וגם ברכת שלום מוקלטת בשלל שפות מרחבי כדור הארץ. במקרה הבלתי סביר בעליל שאחת הגשושיות האלה תגיע לידי ציביליזציה אחרת, ובהנחה שהחוצנים יצליחו לפענח את ההקלטות, הם יוכלו להבין מההודעה שאנחנו כוכב לכת שוחר שלום, ושכוונותינו טובות כלפי כל יצור אחר ביקום."
(סטיבן הוקינג, מתוך ספר חדש בכתובים בתרגומי.)
WE COME IN PEACE
(shoot to kill)
.
[תגובה אחת נפלה בדרך מישראבלוג; לקריאת הדיון המלא בחלון חדש]
.
ישבתי אצל חאג' אתמול, אחרי שבארסה קרקסה את ריאל (הידועה אצלנו בקלוּבּ בכינוי החיבה "הכלבים הפאשיסטים") בתצוגה שהתעלתה על חלומותינו הוורודים ביותר. "אנחנו עוד נספר לנכדים שלנו שראינו את המשחק הזה" אמר חאג', ואחרי זה רק מלמל שוב ושוב "שש-שתיים על ריאל בבֶּרנָבֶּאוֹ, אתה קולט?"; אצלי בראש התנסח פוסט כדורגל הארדקור שיפאר וירומם ויקלס וישבח את קבוצת החלומות שלי, הקבוצה שחרתה על דגלה את הכדורגל היפה, ומשחקת קבוצתי ומהיר ופתוח וטכני והתקפי בלי תירוצים, בלי חישובים ציניים וכמעט בלי "עבירות חכמות". וכשזה מתחבר לה זה נראה כמו שילוב חדש של שחמט ובלט וקונג-פו וביליארד ותנועה צורנית עם כדור ובלעדיו. בואו אל הקרקס הגדול של בארסה.
.
