ארכיון לחודש אוגוסט, 2009

הסלולרי שלך יהרוג אותך. וגם אותי

זה לא ממש פוסט, יותר כמו ראשי פרקים לפוסט.

ניסיון נואל להעלות את המודעות למאבק אבוד, תכל'ס.

.

וגם, אולי, פורקן לתחושה הכבדה ולזעזוע שמלווה אותי כל היום.

Fucking lemmings, the lot of us

צייצתי כשחזרתי לרשת אחרי 24 שעות.

.

("נו כמה אתה מדבר תגיע כבר למסר,"

מפציר בי קוואמי.)

.

כי היום תפס אותי בעין ספר בשם הסלולרי – לא מה שחשבת מאת איריס עצמון, שגם הוציאה אותו בהוצאה עצמית (כבוד!). זה ספר עבה (מאוד!), עתיר הפניות למחקרים, לספרות ולכתבות, שגולש גם לסוגיות סביבתיות אחרות כגון זיהום אוויר, מים "מינרליים" והפלרת מים.* חלק מהדברים לא חדשים לי, אם כי לא זכור לי שנתקלתי בהצגה כל כך מעמיקה, בהירה ומבוססת של גוף הידע הזה. יש גם המון מידע שלא היה ידוע לי, והנה טעימה על הטיוח, ההסתרה וההטיה של מחקרים על נזקי הקרינה הסלולרית.

.

להמשך קריאה »

כאן מסתיימים שידורינו

(Muchos Kudos, MonkMojo)

כי נאמר כבר כל מה שיש לו משמעות,

ונמאס לי לחפש דרכים יצירתיות לחזור על עצמי (ועל אחרים).

כי אני גונז יותר פוסטים (מוכנים לפרסום) מאלה שאני מפרסם.

כי תשומת הלב שלי היא משאב מוגבל, וגם שלכם.

כי טוויטר עשה לי אובר-דוז של רעש אינטרנטי.

כי במילא אני מרגיש שאני מדבר אל עצמי.

(כי אווירה של עיירת רפאים השתררה בישרא.)

כי אני רוצה לחיות, לא לתעד.

כי אני רוצה להתרכז בנשימה שלי. ממליץ גם לכם.

[40 (!) תגובות נפלו בדרך מישראבלוג; לקריאת הדיון המלא בחלון חדש]

.

ואז אמרת/ ספר לי על אושר/ ואיזו הפתעה/ הנה זה בא

שישי אחר הצהריים, ברי סחרוף במופע אקוסטי תחת כיפת השמיים בעין חמד. אנחנו בהרכב שבטי מורחב.

זוֹזוֹ רוקדת עם בת-דודתה, המרמיטה מתנועעת לידי עם הגור בזרועותיה.

(כמה יפה היציבה שלה!)

.

ברי שר את השורות שבכותרת, ואיזה הפתעה: הנה זה בא.

כי ככה זה לאהוב את עצמך.

וכמה שאני אוהב אותךְ.

(כולנו עבדים של מישהו שמבקש עכשיו תרגישו?)

.

להמשך קריאה »

גם אני מיקי רוזנטל – קול קורא לגרפיקאים

בהמשך לידיעה המשמחת שיוזמת ההשתתפות בפיצויי הדיבה שנתבעים ממיקי רוזנטל (אם אכן יוטלו עליו) הגיעה ל1,000 משתתפים, נזכרתי שגם אני נרשמתי בתור המשתתף ה10,000…

(גדול עלי 3,500 ש"ח, 'צטערת)

…וחיפשתי איזה באנר וירטואלי קטן להבעת תמיכתי.

להמשך קריאה »

The Left Hand Path

אולי גם אתם שמעתם על הטריק שאמור לאפשר לזהות מתי אנשים משקרים: לפי הכיוון שאליו פונות העיניים שלהם כשהם מחפשים מילים.

.

אם העיניים פונות ימינה, הרי שהן מחפשות במאגר הזיכרון ("אמת").

אם הן פונות שמאלה, הן מחפשות במאגר הדמיון ("שקר").

.

זה נשמע נורא פשטני, אבל פעם סטימבלתי מאמר שתיאר את התופעה הזאת במונחים יותר מדעיים (את הלינק לא שמרתי, לצערי). בתור איטר, אחד הדברים הכי מעניינים מבחינתי במאמר היה ההערה בשולי הדברים שאצל שמאליים הכיוונים הפוכים.

.

להמשך קריאה »

העמוד הבא »