לא ברור לי מה הביא את חדשות ערוץ 2 וערוץ 10 לשדר (בו זמנית!) כתבה על מסיבות בת-מצווה במועדוני לילה, ועוד פחות ברור לי למה אני רואה את הזבל הזה בזמן שקמרון מביסה את זמביה 5-1 בגביע אפריקה, אבל אם כבר ראיתי, למה שאני אזדעזע לבד?

הכתב של ערוץ 10 כמעט הזיע מרוב מאמץ לקשר את המסיבות האלה לסקס, סמים ואלימות, למרות שכל העדויות בשטח הבהירו שאין שום קשר בין הערסים של אמצע הלילה לילדות המפונקות של תחילת הערב ששותות שוטים של קולה ורוקדות סלואו לא צמוד בעליל. הוא גם כמעט הזיל ריר כשראיין את ראובן לובלין על השירותים המהוללים של האומן 17. אני מציע לו לצאת לרקוד מדי פעם.


את הכתבה של ערוץ 2 תפסתי כמעט בסוף והתרשמתי שהיא היתה יותר לעניין ועסקה בנקודות חשובות יותר, כמו מרוץ-החימוש המופרך והבזבזני אחרי האירוע הכי נוצץ בכיתה. גם הכתב בערוץ 2 העיר על המילים הבוטות של חלק מהשירים במסיבות האלה, אבל היתה לו ההגינות לציין שזה נושא לכתבה אחרת.

אז הנה הכתבה האחרת, שלא תשודר לעולם:

רבאק, אין גבול לצביעות? לפני שערוצי הטלוויזיה רצים לסחוט ציטוטים ממבוגרים מודאגים על האווירה המינית במועדוני לילה, שיבדקו את האווירה בתוכניות שהם משדרים אחר הצהריים (שלא לדבר על הפרסומות שבין התוכניות האלה, אבל על זה כבר כתבתי בהרחבה). בדיוק היום יצא לי לשמוע אמא לשני מתבגרים שקיטרה על ההתמכרות של ילדיה לטלוויזיה, ועל תפיסת המיניות המעוותת שהם סופגים מהטלנובלות שמשודרות שוב ושוב ושוב בשעות הצפייה של ילדים. מעניין שאף אחד מהכתבים לא טרח לשאול את ההורים שהתראיינו מאיפה קיבלו הילדות שלהם את הרעיון לשכור מועדון, לשבת חצי יום במספרה, להשקיע בגרדרובה של כלה או נסיכה, ולהגיע לשטיח האדום שבכניסה למועדון כשהן רכובות על טוסטוס בחצאית מתנופפת.

אתם הקניתם לילדים האלה ראיית עולם שמבוססת על קטנטנות והשיר שלנו. מה אתם מתחסדים עכשיו?

רציתם תרבות של ראווה, קיבלתם תרבות של ראווה. תמשיכו לקנות לילדות שלכם את הנסיכות הנתעבות של דיסני, ויהיו לכם שפע של סיבות לצקצק מול החדשות במוצאי שבת.

[עדכון 27.11, 12:00]

ברוכים הבאים קוראי נענע. לכבוד הוא לי להופיע בדף הראשי של הפורטל, וכל הכבוד לנענע10 שנתנו במה לטקסט שמותח ביקורת על חדשות הערוץ שלהם.

שתי הערות לסדר:

1. במקרה שלא שמתם לב, ה"אתר" הזה הוא בלוג אישי, שבו אני מביע את דעותיי על דעת עצמי בלבד. אתם יכולים להסכים או לא, ומוזמנים בחום להביע את דעותיכם, אבל בכל מקרה אתם מתבקשים לכבד את האכסניה, את הכותב ואת המגיבים האחרים.

2. הפוסט המסוים הזה נכתב "מהבטן", ולא התאמצתי במיוחד להביע בו דעה מגובשת וקונסטרוקטיבית. את הרעיונות שלי לגבי גידול ילדים, תקשורת המונים ונושאים אחרים אתם מוזמנים לקרוא בלינקים שבגוף הטקסט, לדפדף בבלוג או להיעזר ברשימות הקישורים בצד. קריאה מהנה, אתם מוזמנים להשמיע את קולכם.

.

[22 תגובות נפלו בדרך; לקריאת הדיון המלא בישראבלוג]


פוסטים קשורים, יותר או פחות:

  1. בחזרה לבאופן: מבזק הורות
  2. ערוץ הופ מציג: הצֶלֶם
  3. לחבק את האִיָה הפנימי
  4. זן-אקטיביזם 2: שובה של האדווה
  5. "וובקינז? את יכולה להאכיל את הכלב"