הקוראים המתמידים זוכרים אולי את מה שכתבתי על ההפיכה של ישראל למוצב קדמי מבודד של האימפריה, ועד כמה המעמד הזה מחסל את התקווה שלנו להגיע אי פעם לקיום נורמלי של עם בארצו. מבחינה פוליטית, כלכלית, תרבותית, חברתית, אקולוגית. מה שתרצו. נחיה על חרב האימפריה וניפול יחד אתה.

מאז, מושל הפרובינציה הצהיר שהוא לא מתכוון לדבר עם הסורים כי הקיסר לא מרשה לו, ולפחות עכשיו הדברים ברורים על השולחן. דוגמה עדכנית להשלכות של קבלתנו את מעמד הוואסלים, לצורה שבה אנחנו מחריבים את ארץ חמדת אבות בשם ההתבצרות, אפשר לראות בכתבה הזאת, היום ב"הארץ" - על ההרס הסביבתי הצפוי למדבר יהודה בעקבות בניית החומה שתחצה אותו, רעיון עיוועים שלא עלה אפילו בדעתם של הרומאים.

פוסטים קשורים, יותר או פחות:

  1. על מות האימפריה
  2. מי רוצה למות ולהמית בשירות ארצות הברית?
  3. אל מול אומה גוועת
  4. זוהי עונת ציד
  5. מי הזיז את ההופעה שלי