כל העולם קשרים, מעגלים נפתחים ונסגרים…

.

חזרתי עכשיו מאזכרה חגיגית, במלאות עשור למותו, בבית יד לבנים של הקריה המוריקה בצל האלונים, ממש ליד האנדרטה (וסניף מד"א שבו הוציאו לי את רסיסי הזכוכית מהיד, אחרי ששברתי לאמא שלי את התמונה המשפחתית האידילית, כפתיחה לשלוש שנות נתק מוחלט).

.


ההפקה, בניצוחה של האם השכולה, כללה נגינה של כמה מיצירותיו והקרנת בכורה של סרט לזכרו, מז'אנר "חברים מספרים על", לא לפני שיצא לי לקרוא מעל קברו שיר פרי עטו (השיר האחרון בפוסט הזה).

.

במקלחת שלפני היציאה נזכרתי בפעם האחרונה שהייתי בבניין הזה, באירוע דומה. זה היה חודש וחצי אחרי שחזרתי מלונדון, לפני תשע וחצי שנים, באירוע לכבוד יום ההולדת הראשון שלו בתור בר-מינן.

.

בדיעבד, האירוע הזה היה כנראה הרגע שבו שרפתי מאחוריי את הגשר האחרון וזינקתי בקפיצת ראש אל תוך גיא צלמוות. כדי לייצג בנאמנות את מה שכתבתי ושרבטתי וקשקשתי וציירתי ביומן בשלושת החודשים הבאים אצטרך סורק, כי הקלדה לא תעשה עם זה חסד. לעת עתה, אסתפק בניסיון לשקף כאן משהו מהצבעים שבחרתי לכתיבה. את הפונטים, הגדלים והקומפוזיציה תצטרכו לדמיין לבד. ואני מתחיל בלילה שחזרתי מהאירוע לדירה השכורה שלי ביפו, בוער בזעם מאכל, שנייה לפני שהתחלתי לצייר על הקירות (למגינת ליבו של בעל הבית) בליווי סט מוזיקלי אינסופי (למגינת ליבם של השכנים).

.

.

13.9.99

בית

שתיים בלילה,

תנו לישון!

.

שיגיע כבר הבוקר. שייגמר כבר

הלילה הנורא הזה.

.

מחר אני אהיה חזק. מחר אני אצוֹר, ואעשה.

.

הלילה אני בוכה.

ולא על האדיוט שהתאבד. הוא עשה את הבחירה שלו, ושיבושם לו.

.

אני בוכה על האדיוטים שעוד חיים, ובראשם טמבל אחד שעדיין מאמין שבכוחו לחיות את חייו בדרכו שלו.

.

עד כדי כך אני שברירי? חלש?

.

אין מה לעשות. זרוק אותי בין פחדנים והפחד יחלחל אלי, לתוכי. סביבה סטרילית מעקרת אותי, ממלאת אותי בספק. ספק מהסוג הרע, מחוּסָר הביטחון.

.

.

Can you tell me where she's hiding?

How long are we gonna keep riding?

לנֶצח, כנראה.

.

עד מתי נעדיף את המתים

על החיים?

.

די כבר!

מספיק עם פולחן האל הגווע. נמאס, נמאס מהעקידה האינסופית הזאת.

כשאתה מת אפשר לסכם, אתה מוצר מוגמר,

אין יותר הפתעות, אפשר להדביק תוויות

והגדרות ואבני מצבה. אי אפשר לעשות

את זה לחיים, הם עוד עלולים להשתנות למשהו

שלא תאהב, ואז מה יהיה עם כל המחמאות,

נצטרך לבלוע אותן בחזרה.

.

אנחנו רוצים את הגיבורים שלנו צעירים ומתים,

כדי שנוכל להמשיך לפנטז על ההבטחה, ומה היה

אילו, כדי שלא יגדל הילד ויילך הפלא.

.

לא לישון – ליצור,

ועכשיו.

.

.

16.9.99

Underneath

The rose

And the cross

.

עם הספר הפך לעם העיתון,

שנצרך פה בכמויות מזעזעות.

מה שנשאר הוא ההתעסקות במלים.

"לא תעשה לך פּסל ומסכה"…

והרי לפי יונג תהליך ההתעצמות חייב את הסמל…

הקנוניה של זקני ציון.

.

הקטע הפנטסטי בסיפור סופרמן הוא שההורים שלו

יודעים שהוא כזה.

.

"Where there lies a table

the table stands

for the power of success

respect all around…"

.

.

יום שישי

ערב יום כיפור

מוארך

.

Oh yeah

I'm the back door man…

.

ביום רביעי ההוא, יום רביעי הגדול, כשהסופה פרצה, שוב ברחתי דרך הדלת האחורית.

.

זאת לא אשמתי. NO BLAME , כזכור. פשוט חזרתי על הדפוס שאליו התרגלתי כל חיי. לקום ולברוח.

.

NEVER AGAIN !!!

.

ברוכים הבאים לתא"ח גרניט

סוף טוב – הכל טוב

חייל בהופעה מרושלת – לא ייענה

.

.

"שבור לאלף חלקים

פותח דלת וחוזר

צועד מקיר לקיר

שלג יורד בחוץ

אז קח, קח את מה שיש

תחזיק חזק אל תתבייש

מספיק לעצום עיניים ולבכות

יש לך בפנים המון כוחות

.

כי הזמן רודף צוחק, שוחק

הזמן דוחק, שוחק בוער

אתה חזק ולא מסכן

אז תן, תן את מה שאין

.

מתוך בדידות אתה מבין

שידידות עם עצמך היא דבר סביר

מתוך בדידות אתה מבין שידידות עם עצמך

היא דבר נדיר

כן, היא דבר נדיר."

.

פורטיסחרוף

עשר שנים אחרי, ונכון כתמיד.

.

.

Suburbia was created and developed by, and along with, Car Culture.

.

"אני לא קטן ומושתן!"

.

תני לי תני לי קצת ממך

אני זקוק לחום גופך

.

I am the DM of RD&D!!!

(-"Who is I?"

-"THERE IS ONLY ONE EYE!")

.

באנגליה עוד יש איזשהו מאבק נגד רופרט מרדוק

והתקשורת המנוונת שלו. ישראל נפלה

לרגלי ערוץ 2 והכבלים לא רק שללא

קרב, אלא אף בהתעלפויות הערצה.

.

נירוונה זה אשכרה לא סתלבט.

.

.

"ניצוצות של הבנה

שוב חולפים כמו סרט נע

כמו רוח סערה

הם מקלפים עוד חלקים מהקליפה"

?1900

.

אוּוּוּוּ

זה כמו לרקוד עם שד

.

שבת לפנות בוקר

נצח זמני

.

Yes I'm Lost & Found

.

.

שבת

ערב

.

סינדרום י-ם:

אין מים בירושלים.

אין גם ים.

במדבר, מי שיושב על ראש ההר מקבל את המים ראשון.

בירושלים נגמר הגשם, "מדבר צל גשם" וכל זה.

.

פארנויה ופרונויה הן שתי תגובות מנוגדות

(2=0) להבנה המתעוררת לאיטה שאין לנו שום הוכחה

לקיומו של יקום מחוץ למערכת העצבים שלנו.

.

דני-אל

.

Holy Guardian Angel has no specific gender

עברית שפה מסרסת

.

Experiments in applied Schizophrenia

In Process.

.

.

טוב, הקלדתי עוד כמה דפים, אבל זה נמשך ונמשך, דף אחרי דף בלי הפוגה ובלי אבחנה, ובהדרגה הכתב נהיה יותר ויותר ציורי וכבר ממש מצריך סורק, וזאת נראית לי נקודה טובה לעצור, למען הנהירות המינימלית.

.

…

בעצם, רק עוד קטע אחד, שכבר הקלדתי,

ומוקדש באהבה וציפייה לטייס החלל הקלינגוני שראיתי באולטרא-סאונד:

.

סוף סוף

המפתח לעקידת יצחק

האב המזדקן רואה בבנו את צעירותו שאיננה עוד,

את האפשרויות הבחירות שלא עשה. את הכֹח שאבד לו.

ובקנאתו, האב רוצח את בכורו.

.

יצחק נבחר על פני ישמעל בגלל שאותו אברהם יותר רצה להרוג…

ואלוהים, יהוה, הוא אל נוקם ונוטר, האבא האולטימטיווי, הבוס

הגדול. שליחיו חותכים לך חתיכה מהזין כשאתה

בן שמונה ימים ואם תעשה את הרע בעיניו הם

יחזרו ויחתכו את השאר.

.

זאת הקנוניה העתיקה של זקני ציון.

שודדי הלִיבִידוֹ.

.

הם מערטלים אותך, קורעים ממך באכזריות את

העור המגן על קצות עצביך החשופים. הם נותנים

לך שבעה ימים להיברא, בנוהל מזורז, וביום

השמיני זורקים אותך מגן עדן לעולם של כאב

ואימה.

והאנשים בשחור מחזיקים את המפתח.

והם לא יתנו לך אפילו להתקרב אליו אם לא

תקבל את תורתם ותהפוך לעבדם.

The Black Brotherhood, indeed!

קמצנים יהודים שכמותכם!

.

.

הפוסט הזה מוקדש לכל מי שמוצא את עצמו על סיפו של גיא צלמוות,

מרצד ומזפזפ ביו מציאויות.

Take it on the Other Side

.


.

.

פוסט-סקריפט פרה-נאטאל

.

טייס חלל קלינגוני

מוכן להמראה,

זוקר אגודלים

בתוך המנהרה.

בסוף אתה תצא לעולם.

בסוף תרגיש כאב כמו כולם.

אחכה לך.

.

.

פוסטים קשורים, יותר או פחות:

  1. ברוכים הבאים לגיא צלמוות
  2. ברק-חוזר (תחנות בזמן #20)
  3. על קו התפר בין הארה ופרנויה (תחנות בזמן #9.2)
  4. ליל שימורים (תחנות בזמן #15)
  5. Ordained (תחנות בזמן #16)