סוכן זוטר, מקסימום לבלר

הישרדות – איי התדלוק העצמי

"God damn! we've just had a near-life experience, fellas."

(Tyler Durden)

הסיכון, ההימור, הריגוש, הלא-נודע.

כמו ספורט אקסטרים חדש, או פורמט לריאליטי קיצוני.

הרי הרבה יותר קל לחכות בשקט עוד כמה דקות

(ולהחזיק בבטן, ואז להוציא את הקריזה על האישה בבית?)

ויש לך ילדה בבית, למה אתה צריך את השטויות האלה?

ובכל זאת

הערתי לאופנוען שעקף אותי בתור, בתחנת הדלק.

"Doctor Doctor what is wrong with me

This supermarket life is getting long

What is the heart life of a colour TV

What is the shelf life of a teenage queen…

יצא לי אתמול לשמוע שוב את Amused to Death של רוג'ר ווטרס. כשהגעתי לשיר החותם, הנושא את שם האלבום, התחשק לי פתאום להקדיש לו (שוב?) פוסט. רק הקליפ, וכמה ציטוטים נבחרים מהשיר.

…And out in the valley warm and clean

The little ones sit by their TV screens

No thoughts to think

No tears to cry

All sucked dry

Down to the very last breath…

אבל פורים עבר, ובכל מקרה לא הרגשתי נוח להתחפש לבלוגר בן 16.

…We watched the tragedy unfold

We did as we were told

We bought and sold

It was the greatest show on earth

But then it was over…

עם כל הרלוונטיות הגוברת של השיר הזה, נראה לי קצת תלוש להעלות אותו סתם ככה, בלי סיבה ובלי הקשר.

…And when they found our shadows

Grouped around the TV sets

They ran down every lead

They repeated every test

They checked out all the data on their lists

And then the alien anthropologists

Admitted they were still perplexed…

ואז, בתשע בערב, קיבלתי סיבה והקשר.

…But on eliminating every other reason

For our sad demise

They logged the only explanation left

This species has amused itself to death…

"היינו קצת המומים לראות את הסנאף הזה (נזכרתי במעומעם שפעם היו תוכניות מיוחדות לדברים האלה, עם רפי גינת וכאלה), והמעבר החד להישרדות היה מהרגעים הנדירים האלה שבהם גלגלי השיניים של מכונת הרייטינג נחשפים להרף עין מאחורי הנצנצים.

ואז העברנו לערוץ 1 ושם מהדורת מבט נפתחה… בצילום "בלעדי" של הערבי הנופל מזווית אחרת! ובעודם מדברים על "המחדל" הקרינו בלופ את הערבי נופל שוב ושוב ושוב!

כזה כיף לא היה לנו, לזושק’לה ולי, מאז הביקור האחרון בקולוסיאום."

(מתוך עדויות שליקט צוות האנתרופולוגים החוצנים.)

…No tears to cry no feelings left

This species has amused itself to death."

פוסטים קשורים, יותר או פחות:

19 תגובות עבור “הישרדות – איי התדלוק העצמי”

אורה הכפולה ב-13 מרץ 2009 בשעה 9:04 #

אני מרגישה כמו איזה דודו.
לא ראיתי שום דבר מתוכניות הריאלטי שלנו, לא השרדות, לא האח הגדול ולא חדשות 10.

[תגובה]
מרמיט reply on 13 במרץ 2009 9:36:

שתזכי לחיים ארוכים וזכים, בניגוד לדודו.

אני משתדל לא לראות שום דבר שהוא לא כדורגל. כמעט כל תוכנית אחרת מעוררת בי חשק לעשות מעשה "http://www.youtube.com/watch?v=8WlZQLQ6mRo">לה מרמור".
אבל המרמיטה עוד רגילה לקבל את החדשות שלה מהטלוויזיה, אז יוצא לי לפעמים לחוות סצנות שנראו כאילו נלקחו מהסרט Network (ראית? זוכרת את הקטע בהתחלה, כשהשדרנית ה"אידיאליסטית" מנסה לשכנע את הקולגות המשובטים שלה שיש דברים יותר חשובים לשדר מסנאים מרקדים, והם צועקים לה שתזוז כי היא מסתירה את הסנאי?).

[תגובה]
אורה הכפולה ב-13 מרץ 2009 בשעה 9:44 #

כן ראיתי.
לפעמים אני תוהה אם העובדה שאני לא רואה שום דבר מהדברים האלה (כולל חדשות) היא טמינת ראש בחול או מחאה שקטה.

[תגובה]
בַּיִם ב-13 מרץ 2009 בשעה 10:02 #

נראה כי מרוב מלחמות…כהו חושינו
אנחנו גם לא מתרגשים מטנק שיורה על כוחותינו וממוטת עליהם בית
וגם לא מתרגשים מטנק שיורה והורג 5 ילדות
ובכלל לא מתרגשים מכלום
ובמיוחד מחיי ערבים…אז הלכו 1500 ועוד אחד הצטרף…סו וואט?
כהו חושינו.

[תגובה]
אלז"מ reply on 13 במרץ 2009 13:02:

מה הקשר לזה שהוא ערבי?

[תגובה]
בַּיִם reply on 13 במרץ 2009 13:38:

דובר רבות על כך שאם הוא לא היה ערבי כנראה שזה לא היה משודר כמה שעות אחרי בפריים טיים מבלי להזהיר אפילו את משפחתו

[תגובה]
אלז"מ reply on 13 במרץ 2009 13:59:

קודם כל – גם אם המשפחה הייתה מאשרת אסור היה לשדר את זה, לא בפריים טיים ולא בארבע לפנות בוקר.
אבל גם לשלוח ניידות שידור לפיגוע/מלחמה ולהראות לנו גופות מדממות, שרופות וקטועות בשידור חי זה לא פחות מזעזע.
אני בטוחה שתסכים איתי שבעניין הזה לא הפלו אף מגזר.

[תגובה]
בַּיִם reply on 13 במרץ 2009 15:25:

מסכים בהחלט, חומר לא ראוי לשידור
ולזה התכוונתי ב’קהות חושים’…
נכון להיום יש החלטה עקרונית שלא מראים יותר חלקי גופות

[תגובה]
וורצל reply on 14 במרץ 2009 5:45:

למה להסתיר את המציאות?

[תגובה]
בַּיִם reply on 14 במרץ 2009 9:15:

לא יכולת לחשוב על תשובה לבד וורצל?
שעתיים אחרי שבנך נופל ומתרסק ממסוק
תרצה לראות את זה לפתע בטלוויזיה!?
אתה בטוח שאתה במצב נפשי כשר להתמודד עם זה?
ואם היית במצב אז תהיה גם אחרי הצפייה?
אני מאחל לאמך ולאשתך שלא יצטרכו להתמודד עם ’מציאות’ שכזו…

[תגובה]
אלז"מ ב-13 מרץ 2009 בשעה 13:00 #

אמרת את זה כל כך נכון – סנאף.
זה בכלל לא קשור למה שאמור להתקרא "חדשות". זה הריגוש הזה המחליא שבשמו מייצרים אחוזי צפייה.
במסגרת קהות החושים הגורפת, נזכה בריאליטי הבא לראות רצח בשידור חי מאי-השפיות.

[תגובה]
ללה ב-13 מרץ 2009 בשעה 21:49 #

אני יכולה לדווח שבזיפזופ לחדשות (טעות! טעות!) מאולפן ליגת האלופות השמח נתקלתי בדקה לתשע, בערך, בתמונת הנחיתה והרסה לי את ארוחת הערב המשובחת שהכין ג’ורג’י שיחיה. חוצפה, הדבר הזה, אין לתאר.

חופשי סנאף. יחי הזוועות.

אבל איזה משחק, הא?

[תגובה]
מרמיט reply on 16 במרץ 2009 16:48:

לי נראה ש-
א: גם הקריינים ראו את זה לראשונה יחד עם הצופים, ונראה שגם הם לא חשבו שהסרט "ילך עד הסוף".

ב: הסרטון הזה נהיה מחריד משנייה לשנייה, והשיא היה בקלוז-אפ ארוך על הגופה המרוסקת.

ג: בערוץ 1, לעומת זאת, ממש התענגו על תמונת הנפילה.

ד: המעבר המיידי מהפנים המזועזעות של מיקי חיימוביץ’ לגופות החשופים והעיניים הנבובות ב"הישרדות" חשף את הטלוויזיה במלוא קלונה. בידור עד מוות, לגמרי. מוות טראגי או ריאליטי מיותר – הכל שווה בעיני אלוהי הרייטינג.

ה: כדורגל, לעומת זאת, זה סיפור אחר. אני חושב שבכדורגל יש מידה של אותנטיות שמצילה אותו מרמיסה מוחלטת תחת מכבש הסימולקרה. שלא לדבר על זה שזאת שמורת טבע מבחינת פרסומות.

ו: הייתכן שבארסה חוזרת לעצמה?

[תגובה]
ללה reply on 16 במרץ 2009 17:21:

א-ב נראה לי שאתה צודק.
ג לא ראיתי
ד. אכן, על המעבר הזה דווקא לא חשבתי וכנראה בעקבות זה גם פיספסתי עניין עקרוני בפוסט…
ה. בכדורגל יש לדעתי את השילוב המושלם של אדרנלין, קתרזיס וטסטוסטרון שהופך אותו לחויית בידור אולטימטיבית.
וזה אני אומרת בתור חדשה בתחום, יחסית.
ו. אמן.

[תגובה]
דנה ב-15 מרץ 2009 בשעה 16:14 #

התרגלנו בלי טלוויזיה כאן, אולי נצליח לחיות בלי זה גם בארץ??? תוכניות הטלוויזיה הילחידות שאנחנו רואים הן סדרות שאנחנו מקבלות בדויד. אולי נמשיך עם זה. מי צריך את כל הרעש הזה בין כה וכה.

[תגובה]
מרמיט reply on 16 במרץ 2009 16:42:

צודקת.

[תגובה]
שרהלה ב-16 מרץ 2009 בשעה 16:10 #

לא ראיתי. אף אחד מהם. אמנם את הידיעה על הנפילה המחרידה ראיתי בווינט, אבל לא פתחתי את הוידיאו שצורף, נראה לי מזעזע גם בלי לראות את זה בלייב.

לא סיפרת איך נגמר האקט הנועז של הערה לאופנוען!

[תגובה]
מרמיט reply on 16 במרץ 2009 16:41:

אהה!

הוא התווכח קצת, אבל בסוף פינה לי את המקום.
אח"כ, כששנינו תדלקנו, הוא בא לתת לי הרצאה קטנה על זה ש"דרך ארץ קדמה לתורה", וש"מניסיונו" הערות מהסוג הזה עלולות "לפגוע בבריאות".

היתה חוויה מעניינת. הטסטוסטרון נשפך כמים

[תגובה]
רק על עצמי ב-16 מרץ 2009 בשעה 18:52 #

כשהיה הספטמבר 11 הראו שוב ושוב דברים "קטנים" כאלה קופצים מהמגדל. אני זוכרת שברגע הראשון לא האמנתי שאני רואה בן אדם שקפץ אל המוות שלו.

[תגובה]