פוסטים שתויגו בנושא: 'פסיכונאוטיקה'

Alien Nation in Modern Society | Mixtape

[Scroll down & press the purple triangle]

לא הייתי מרוצה במיוחד מהמיקס הקודם. התלבטתי ארוכות לפני שפיבלשתי אותו, ולא בכדי. לא שלא היו שם טרקים טובים, ומיקסים חביבים (אהוד בנאי וקלנאד, תענוג), אבל בסופו של דבר זה היה לקט די אקראי של מוזיקה, בלי חוט מקשר. זה יכול לעבוד במסיבה, פחות בהאזנה ביתית.

הקונספט למיקסטייפ הבא עלה בראשי כמעט מיד אחרי זה, כמעט באקראי.

במילה אחת: חייזרים.

עברתי על התקליטים שלי וליקטתי קטעים שקשורים לנושא בצורה זו או אחרת, והפלא ופלא: התקליטים הסתדרו כמו מעצמם לכדי רצף מוזיקלי שהוא גם נראטיב סיפורי. בעצם שני נראטיבים, לפחות: אחד חיצוני ואחד פנימי, נאמר.

את הסיפורים האלה אשמור לעצמי, ואשאיר לכל מאזין ומאזינה להגות את הסיפור/ים שלו/ה.

האזנה נעימה

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

***

האזנה מודרכת +פלייליסט +דרושות (מסיבות) אחרי הקיפול
[Read on for full Playlist] --->

להמשך קריאה »

מסע לילי

יצאתי מהבית בחמישה לאחת-עשרה, וברמזור השני עשיתי פרסה כדי לחזור לקחת את הרישיונות ששכחתי. אין טעם להתגרות בגורל.

.

כשיצאתי שוב היה אחת-עשרה. ברחתי מהחדשות ברדיו לאיזו תחנה ערבית עלומה.

מוסיקה ערבית היא ככל הנראה טעם נרכש לאשכנזים. אני מוצא אותו רכיש בהחלט.

.

באחת-עשרה ורבע, ברמלה-דרום, ירדתי לכביש 431 המענג. בידיעה שצפויה לי נסיעה חלקה, דלילת תנועה ונטולת רמזורים עד אחרי אשדוד, הדלקתי את הג'וינט השמנמן שהכינותי מראש. אחרי כמה שאכטות הרגשתי שמיציתי את הערבית וחזרתי ל 88FM , היישר לתוך Missing שצבט את ליבי בתוגה לונדונית קצבית ומענגת.

.

הסתבר שנפלתי על שעה של ניינטיז (כבר קוטלגנו?), שהלכה וצברה קצב רֵייבי ככל שהִדרמתי. איפשהו בכביש 4, קצת אחרי נחל שורק למיטב זכרוני, הרגשתי משב מבורך של קרירות לחה שהפיג את החמסין בנשמתי. זגוגית החלון הקדמי התכסתה אדים, ואוזניי הפקוקות נפתחו והצטללו. במחלף אשדוד כבר רקדתי באוטו לצלילי I've Got The Power והרגשתי את הפּאואר מתקבץ ומצטבר בצורת הזרמים המוכרים שהתרכזו בקצות האצבעות…

מסטול על קפה וכיף, כמעט כמו סוּפי, כתבתי בטוויטר לפני שיצאתי.

.

להמשך קריאה »

דְהוּני בּאבּא בוער שנית

זה לא בדיוק קטע לבלוג (למרות כותרת המשנה המתחכמת "לייב בלוגינג אנלוגי" שנגנזה), אלא יותר סיפור אוטוביוגרפי "קצר". אני מפרסם אותו פה בהיעדר במה מתאימה יותר, אבל אם מישהי מכירה מישהי שעורכת/מפיקה אנתולוגיה של סיפורי צעירים ישראלים בהודו ו/או על סמים: צרו קשר, בא לי החשק פתאום.


Extended Twit Version:

Spent last night camping with my 4 YO; she fell asleep at 20:00 and I had the whole evening to sit by the fire like the dhuni-baba I used to be #Shanti_In_Suburbia

.

להמשך קריאה »

תחנה סופית

.

סיפורנו, או לפחות הפאזה הנוכחית שלו, מתחיל בבוקר יום היפוך החורף האחרון באלף הקודם, דהיינו 21.12.1999. רעש כלשהו העיר אותי כמה דקות לפני ההשכמה הטלפונית שהזמנתי לתשע, כדי להתכונן לבוא המובילים עם המקרר החדש, אחרי שלושה חודשי קיום על קופסאות חומוס קטנות שמיהרתי לחסל פן יתקלקל.

.

להמשך קריאה »

אל תאמינו לי, כל הניו-אייג' הזה קשקוש אחד גדול

While young girls' fangs
Wait patiently for me to twist
I look away to distant rains
To waterfalls and honey days
And boys in black and blue rinsed eyes
Gaze whistly at my tender thighs
.
המקום: קומפורט 13.
הזמן: הטרק האחרון בהחלט בסט המפעים, העוקר תקליטים וטוחנם זה בזה, של קיד קואלה.
.

העמוד הבא »