פוסטים שתויגו בנושא: 'תרגום'

שתי המלצות ושתיקה

זה היה חודש אינטנסיבי מכל הבחינות, לא רק הפוליטית. במובן מסוים, החזית הפוליטית היא אולי הפשוטה ביותר מבחינתי. שם לפחות המטרות ברורות.

אני לא מתכוון לכתוב פה עכשיו על כל העומסים שהכבידו עלי, ועדיין מכבידים. מתישהו בדרך, הבלוג הפך מהחדר האינטימי שלי לחלון ראווה. האנונימיות ברשת מתה, כידוע, והיא מדממת עלי. חוץ מזה, אחת ההשלכות של העומסים הנוכחיים היא שאין לי פנאי – במובן הקונקרטי והנפשי גם יחד – לנסח את מה שעובר עלי בשפה אינטרנטית קליטה.

אז אני הולך לעשות לביתי, עד הקריזה הבאה ו/או עד שייגמר היובש. אבל לפני זה אשאיר אתכם עם שתי המלצות חשובות בעיניי, על שני דברים שלא קשורים זה לזה, אבל קשורים אלי בצורה זו או אחרת:

להמשך קריאה »

אינטרלוד תרבותי

מה, איך כבר נהיה חמישי בערב?

את השורה הזאת התחלתי לכתוב לפני שלוש שעות בתשע הערב, כשניסיתי להכריח את עצמי לשבת ולכתוב את אחד מהפוסטים שהתנסחו לי בראש כל השבוע, ונדחקו למגירה שאיימה להתפקע עלי כל פעם שהצצתי בה. אולי זאת חדוות הוורדפרס, אולי תחושת בהילות לנוכח הבקיעים המתרחבים, ואולי סתם התמכרתי לתקתוק הקאונטרים של FireStats – אבל אני נתון לשטף של נושאים, רעיונות, ניסוחים, פסקאות, תיזות ותימות, והכל מתערבב במגירה שבראש לבלי התר…

להמשך קריאה »

זה מה שקורה כשרוצים שמישהו ישנה את העולם בשבילך

[טוב, היה ברור שבוקר כזה של שטף תגובות בשלל בלוגים נבחרים לא ייגמר בלי פוסט.]

.

משום מה, לא מקובל בקרב מתרגמים לדבר ברבים על ספרים שהם מתרגמים בטרם יצאו לאור.

עין הרע? יותר כמו זהירות מקצועית, נראה לי.

.

אבל אני, המוסכמות על הזין שלי, ונראה לי שקצת באז מקדים יכול רק לתרום להצלחתו של ספר, ולפעמים מגיע ספר שראוי לזה.

.

להמשך קריאה »

לחבק את האִיָה הפנימי

.

בניגוד למה שנהוג אולי לחשוב על ילדים, זוֹזוֹ לא אוהבת בדרך כלל לשמוע את אותו סיפור, ערב אחרי ערב. לרוב היא ממצה ספרים אחרי הקראה אחת, שתיים, אולי שלוש, ורוצה להמשיך הלאה.

.

יוצא דופן מזהיר, ששולט ביד רמה בפלייליסט של הקיץ האחרון ועוד ידו נטויה, הוא פו הדוב. ולא מדובר באיזה זבלון-לניצול-הזיכיון של דיסני יימח שמם, אלא באורגינל – הספר המלא מאת א.א. מילן (בתרגום החדש יחסית של אבירמה גולן).

.

יכול להיות, אם כי לא בטוח, שהפופולריות של פו נובעת (בחלקה לפחות?) מזה שזוֹזוֹ קולטת כמה אני נהנה להקריא את הספר הזה (אני צריך לזכור שזה לא נורא שהיא מושפעת מהטעמים שלי; זה בסדר, זה טוב אפילו). אני נהנה מההומור הדק, כולל החלקים שעדיין עוברים לזוֹזוֹ מעל הראש, ואני מתבשם מחוכמת החיים שגלומה בין המעשיות השטותיות האלה.

(ואפילו לא קראתי את הטאו של פו)

.

להמשך קריאה »

איפה הייתי ומה עשיתי כשלא כתבתי את כל מה שרציתי

(…תיכנס לתוך, כן זה יכול להעיר להאיר אותך… כי ככה זה)

.

לא, לא בפייסבוק, גם לא בטוויטר.

(אמנם נרשמתי לשניהם בשבועות האחרונים, אבל בזה זה נגמר.)

והסליחה עם שלושת עוקביי, וגם עם לואיז מרטינז המסתורית, שהיא בוודאי לטינית לוהטת שנדלקה על השתיקה העמוקה שלי, ובכלל לא ספאמר מיוזע עם אצבעות דביקות.

.

כמה ספאם יש בעולם, רבאק.

כמה ג'יפה אפשר לבלוע?

.

להמשך קריאה »

העמוד הבא »