סוכן זוטר, מקסימום לבלר

לך תכתוב פוסט בחום הזה

מתעב שופינג, אבל רוצה לקנות כל מה שאתה רואה בחנות לכלי עבודה?

אולי אלה געגועים למחסן של אבא,

כמו שהיית רוצה לזכור אותו.

כמו שלא היה בעצם מעולם.

בלי שום קשר לקטע הקודם,

אחד השלבים הכי מדהימים בהתפתחות הקוגניטיבית של הילד הוא המילה כמו.

והדבר הכי טוב בסידורים בתל-אביב באמצע היום הוא

שאפשר לשמוע קול הקמפוס באוטו:

(טוב, נו, גם לראות בחורות ברחובות זה נחמד.)

נדמה לי שהיו לי עוד כמה דברים שנונים לכתוב, אבל הם נמסו.

ואם אני אמשיך להתלבט וללטש, כל הפוסט הזה יימס.

פוסטים קשורים, יותר או פחות:

40 תגובות עבור “לך תכתוב פוסט בחום הזה”

אקס ב-26 יוני 2008 בשעה 15:32 #

סדורים בתל-אביב זה כיף כשיש מזגן באוטו

[תגובה]
אורה בעבודה reply on 26 ביוני 2008 15:32:

איך איך גנבת לי את הבכורה!

[תגובה]
אקס reply on 26 ביוני 2008 15:35:

וזה עוד כשאני זזה ממש לאט מהחום….

[תגובה]
מרמיט reply on 26 ביוני 2008 15:38:

לא הייתי אומר כיף, אבל אין ספק שעם מזגן זה הרבה פחות בלתי נסבל.

[תגובה]
אורה בעבודה ב-26 יוני 2008 בשעה 15:32 #

אה!
אני המגיבה המהירה במערב!
*בנג בנג*
(המוח שלי נמס במזגן של המשרד- שמישהו יוציא אותי לים)

[תגובה]
מרמיט reply on 26 ביוני 2008 15:42:

קרבות שליתההההה בבלוגי הזוטר?
לא הייתי מעלה על דעתי.

אל תזכירי ים
זה הדבר היחיד שממש חסר לי כאן, בשפלה הפנימית.

אבל סידרתי לנו נחל קטן עם גשם.

ולך יש לפחות מזגן במשרד! אני יושב בתוך קופסת נעליים, מגולגל בתוך נייר עיתון ומעלה אדים

[תגובה]
אורה בעבודה reply on 26 ביוני 2008 15:51:

את המשרד שלי?
המזגן שלנו מטפטף על השולחן. אני שוקלת מטריה.
ככה זה שעובדים בחינוך.
לנו יש קופסת נעליים כמעט ממוזגת.

[תגובה]
מרמיט reply on 26 ביוני 2008 16:12:

נו, אז אפילו יורד אצלך גשם! ואת עוד מתלוננת?

אני הייתי צריך ללכת ליוטיוב בשביל לחפש קצת מים

אה, את עובדת בחינוך? למתנדבים הידד!

משום מה יש לי תחושה ערטילאית שרציתי לכתוב גם משהו רציני בפוסט הזה. על כתיבה בבלוגים, או על פוליטיקה, או כדורגל. משהו.

זה בטח יחזור אלי אם וכאשר אני אעשן משהו

[תגובה]
אורה בעבודה reply on 26 ביוני 2008 16:20:

אני מנסה לכתוב משהו רציני על אבא שלי כבר כמה ימים וכלום לא נשאר.
חם לי בחיים.
חם לחתולה שלנו.
חם ליתושים על הקיר.

מעניין מה המשקל של זה.

[תגובה]
מרמיט reply on 26 ביוני 2008 16:27:

למה החתולה על הקיר?
תורידי אותה, בטח לא נוח לה.

ותפסיקי להאכיל את היתושים!

או משהו.

[תגובה]
בני. ב-26 יוני 2008 בשעה 15:57 #

כמו…
כמו ילד שלומד לדבר.

וכאילו כבר נמצא שם או שגם לא?

[תגובה]
מרמיט reply on 26 ביוני 2008 16:00:

זה לא רק "ללמוד לדבר" במובן של לחבר מילים. זה להשוות בין דברים, להגיד "הדבר הזה הוא כמו הדבר הזה." ואלה הקבלות מקוריות שלה, לא משהו שהיא מחקה כמו תוכי. אותי זה מפליא, ומפעים.

עד כמה ששמתי לב, עוד אין כאילו.
(גם אין הפרדה בין חברים אמיתיים לדמיוניים, אולי זה קשור. מבחינתה הכל אמיתי ושום דבר לא בכאילו.)

[תגובה]
מרמיט reply on 27 ביוני 2008 20:18:

קבל עדכון:

מסתבר שיש הבדל בין "באמת" ו"בכאילו".

מעניין אם היא מודעת להבדל הזה כל הזמן, או רק ברגעים מסוימים, כי הרבה מהאינטראקציות והפעולות שלה מתקיימות בממלכת "כאילו".

[תגובה]
בני. reply on 27 ביוני 2008 20:20:

גיל?

זו הילדה עם החתול שנדרס?

[תגובה]
מרמיט reply on 28 ביוני 2008 13:44:

שלוש.

אותה אחת ואין בלתה.

[תגובה]
לי ב-26 יוני 2008 בשעה 16:29 #

קרולינה זה תמיד טוב. ולך תעשה משהו אחר בחום הזה…

[תגובה]
מרמיט reply on 26 ביוני 2008 16:43:

זהו, שאני מנסה לעבוד, וזה מצליח עוד פחות מהפוסט הזה…

קרולינה שרה, הקטע של קותימן (Kutiman). הוא עושה אחלה פאנק ובשבת יש לו הופעה חגיגית עם חברים בקומפורט.

(רצינו ללכת, אבל כמו שאני מכיר אותנו, בטח לא נהיה שם בסוף.)

ברוכה הבאה לתיבת התגובות שלי

[תגובה]
לי reply on 26 ביוני 2008 17:14:

בדיוק לזה רמזתי!
ואנחנו גם לא נהיה שם…
ותודה, נעים לי להיות כאן.

[תגובה]
גליה ב-26 יוני 2008 בשעה 16:38 #

כל עבודת התזה שלי הייתה על המילה כמו. זה מאוד שנון מצדך לשים לב.

[תגובה]
מרמיט reply on 26 ביוני 2008 16:41:

מה את אומרת? רוצים פרטים! פרטים!

תודה. זה לא עניין של שנינות. פתאום הבת שלך פותחת את הפה ויוצא לה שיר, לא תשימי לב?

(היו לי פעם דוגמאות, שכחתי את כולן. חם, חם.)

[תגובה]
ללא שם reply on 26 ביוני 2008 19:09:

הגשם הזה נורא מצחיק!
(העבודה הייתה על אנלוגיות מצחיקות לעומת רציניות. משפטים עם אותה תבנית – כשבאמצע המילה כמו. בדקתי מה הופך חלק למצחיקים ואחרים לא. הרבה מאמרים על אנלוגיה ומטפורה קראתי אז)

[תגובה]
מרמיט reply on 27 ביוני 2008 20:21:

מעניין.

אני מנחש שאין אמת מידה קבועה למה מצחיק ומה לא.

לדוגמה, בגיל מסוים, כל משפט שיסתיים ב"כמו קקי" יעורר פרצי צחוק.

בגיל מתקדם יותר, אני מנחש שרמת המצחיקות של אנלוגיה קשורה במידה מסוימת לרמת ההפתעה: ככל שהאנלוגיה יותר בלתי צפויה, כך גדל פוטנציאל ההצחקה שלה.

הייתי קרוב?

[תגובה]
וורצל reply on 28 ביוני 2008 5:06:

צחקתי :X

[תגובה]
מרמיט reply on 28 ביוני 2008 13:53:

מהקקי?

(תתחדש! אני כבר בא לעורר ויכוחים ומהומות )

[תגובה]
וורצל reply on 28 ביוני 2008 16:54:

מהקקי.

[תגובה]
ללא שם reply on 28 ביוני 2008 18:07:

קלעת בול (ותנסה גם בולבול ופלוץ אחרי הקקי)

[תגובה]
מרמיט reply on 28 ביוני 2008 22:35:

טוב, אני מבין שמצאנו את המכנה המשותף הנמוך ביותר

מה עוד?

[תגובה]
ללא שם reply on 29 ביוני 2008 9:34:

זהו זה. החיים הם כמו קקי. סופגים מעכלים ובסוף יוצא משהו חסר ערך?

[תגובה]
ללא שם reply on 29 ביוני 2008 9:52:

אתן לך עוד שתי דוגמאות:
חבר הוא כמו עוגן, שניהם נותנים לנו יציבות ותמיכה
חבר הוא כמו עוגן, את שניהם מתחשק לזרוק לפעמים מהאונייה. לא מספיק להגיד שאחד מפתיע, צריך איכשהו להראות את זה במחקר. שאלונים. דברים שאפשר למדוד, או בקיצור צרה צרורה.

[תגובה]
שרה (הקודמת) ב-27 יוני 2008 בשעה 18:57 #

מה שבטוח, השופינג שלי זה לא געגועים לארון הבגדים של אמא

[תגובה]
מרמיט reply on 27 ביוני 2008 20:22:

אז למה כן? או שזה עונה על צורך אחר?

או שאת בכלל סרבנית-שופינג? (מקל בגלגלי הקפיטליזם! היישר למחנה חינוך מחדש עם פרסומות ברצף על מסכי ענק!)

[תגובה]
שרה (הקודמת) reply on 27 ביוני 2008 23:24:

אני לא בדיוק שופינגיסטית.
אבל לפני שבועיים אחותי החליטה, לכבוד קבלת התואר, לקחת אותי לשופינג, לצייד אותי בבגדים מתאימים למעמדי החדש, עאלק. אז הסתובבנו ארבע שעות בחנויות הבגדים. אני מודה שהחלק הכי כייפי היה כשישבנו לאכול צהריים ביחד. זה באמת היה מהנה

(קלעת בול. פרסומות זה אחד הדברים הכי שנואים עלי. עונש מחריד בחרת לי )

[תגובה]
מרמיט reply on 28 ביוני 2008 13:51:

זה לא עונש, זה לטובתך! זה למען הסיפוק האישי שלך! האושר בהישג ידך! (בתשלומים, כמובן)

http://www.youtube.com/watch?v=HXHahiG2vfI ">"אני קונה משמע אני קיים משמע אני עושה את הדבר הנכון"
(מקווה שהלינק יעבוד. יוטיוב מגמגם.)

אותי שופינג מתיש, ולקנות בגדים אני בכלל לא סובל. משום מה זה גם עושה אותי רעב נורא.

[תגובה]
שרה (הקודמת) reply on 28 ביוני 2008 15:37:

כמה טוב שיש מפתח לאושר והוא בא בתשלומים

(מזדהה איתך לגמרי. מצד שני, כדי לקנות בגדים, חייבים לעשות שופינג )

[תגובה]
אחת לאיזה זמן מוגבל ב-28 יוני 2008 בשעה 16:01 #

הקליפ גשם הזה מדליק. נראה לי שכייף להירדם איתו

[תגובה]
Esti ב-01 יולי 2008 בשעה 15:27 #

הדבר היחיד שאני אוהבת לקנות זה נעליים (אוי כמה צפוי כמה פוי…). לא אכפת לי בגשם או בחמסין. זה מטעין אותי באנרגיית חיים משובחת ביותר.

הקליפ הראשון מדליק ביותר. ואת הגשם אני לא מפסיקה לשים ברקע, זה עושה לי קריר במוח. תודה על העזרה.

[תגובה]
Esti ב-01 יולי 2008 בשעה 15:27 #

פוי = צפוי

[תגובה]
מרמיט reply on 1 ביולי 2008 17:38:

אחלה משוואה

[תגובה]
Esti ב-01 יולי 2008 בשעה 15:27 #

לאקאן היה חוגג

[תגובה]
Esti ב-01 יולי 2008 בשעה 15:28 #

טוב די מה קורה לי

[תגובה]